קנס בגובה של 30,000 ש"ח לאספן העתיקות עודד גולן בגין סחר ללא היתר ועבירות אחרות

1.         נגד הנאשם עודד גולן (להלן: "הנאשם") ואחרים הוגש כתב אישום מקיף שכלל שמונה-עשר אישומים אשר חמישה-עשר מתוכם יוחסו לנאשם. הנאשם הינו אספן עתיקות ידוע ומחזיק באוסף של כ - 4,000 פריטים. עניינם המרכזי של רוב האישומים שיוחסו לנאשם היו זיופם של עתיקות ומכירתם או ניסיונות למכירתם לאחרים. בנוסף הואשם הנאשם במספר עבירות של סחר בעתיקות ללא היתר והחזקת רכוש חשוד כגנוב, ואף זאת ביחס לעתיקות.

2.         ביום 14.3.12 ניתנה הכרעת הדין בעניינו של הנאשם, המקיפה 475 עמודים, ובגדרה זוכה מחמת הספק ממרבית האישומים שיוחסו לו של זיוף העתיקות, והורשע במספר עבירות אחרות. גזר-דין זה מתייחס, מטבע הדברים, לגבי האישומים והעבירות בהן הורשע הנאשם, כדלקמן:

א.   על פי אישום מס' 8 שבכתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בעבירה של סחר בעתיקות ללא היתר, עבירה לפי סעיף 15 בצירוף סעיף 37(ג) לחוק העתיקות, התשל"ח - 1978 (להלן: " חוק העתיקות"), ביחס ל - 24 בולות שמכר הנאשם לשלמה מוסאיוף. יצוין, כי הרשעה זו התבססה על הודאתו של הנאשם במסגרת תשובתו לכתב האישום וכן בעדותו בבית המשפט, לפיה מכר את הבולות הללו ואף קיבל עבורן עמלה (סעיפים 928-931 להכרעת הדין). עוד יצוין, כי לנאשם אין רישיון לסחר בעתיקות ואף זאת על-פי הודייתו.

     ב.    על פי אישום מס' 17 ס"ק (1) שבכתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בהחזקת נכס חשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"), ביחס לפרטי עתיקות "בודדים" שרכש הנאשם, על-פי הודאתו, ישירות מסוחרים באזור יהודה ושומרון (סעיפים 1190 - 1229 בהכרעת הדין).

ג.    כן הורשע הנאשם על פי אישום מס' 17 ס"ק (3) שבכתב האישום המתוקן, בהחזקת נכס חשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, ביחס לשלושה פריטים - שתי חרבות וכד, ואף זאת על-פי הודאתו (סעיפים 1248 - 1255). בהכרעת הדין).

            אציין, כי הנני מתקן בזאת את האמור בסעיף 1300 להכרעת הדין, כך שייאמר כי הנאשם מורשע באישום 17 ס"ק (3) לכתב האישום במקום ס"ק (2) לאישום.

ד.    על פי אישום מס' 18(1) לכתב האישום המתוקן הורשע הנאשם בסחר בעתיקה ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 15 בצירוף סעיף 37(ג) לחוק העתיקות, וזאת כאשר מכר לשלמה מוסאיוף חותם תמורת 23,000$ (סעיפים 1261 -1280 להכרעת הדין).

3.         בדיון לטיעונים לעונש טען ב"כ המאשימה, עו"ד דן בהט, כי למעשה פעל הנאשם כסוחר וכמתווך בעסקאות רבות, אשר ביחס לפריטים שסחר בהם זוכה מעבירות הזיוף ובית המשפט לא התייחס למכירתם או לניסיונות מכירתם או למעשי תיווך אשר ביצע הנאשם. עוד ציין ב"כ המאשימה, כי אומנם הנאשם מכנה את עצמו אספן, אולם לאור העסקאות הרבות שביצע, יש לראותו כסוחר וכמי שלא קיים אחר הקבוע בתקנות העתיקות (ניהול רשימת מצאי), תשמ"ג - 1983, המחייבות סוחר עתיקות לנהל רישום מהיכן קיבל פרטי עתיקות ולמי מכרם. ב"כ המאשימה הדגיש את החומרה שבעבירה של סחר בעתיקות ללא רישיון כדין, וכן הצביע על כך כי רכישת פריטים מסוחרים שאינם מורשים, פריטים החשודים כגנובים, מאפשרים למעשה למי שגנבם להשיג את מטרת הגניבה. עוד ציין, כי ללא אנשים דוגמת הנאשם, יירדו משמעותית המקרים של גניבת עתיקות או הריסה ושדידה מאתרי עתיקות.

            ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס וצירף פסיקה לתמיכה בעמדתו.        

4.         ב"כ הנאשם, עו"ד ליאור ברינגר, ציין כי כתב אישום שהוגש נגד הנאשם כלל אישומים רבים וחמורים ביותר ודובר על פרשיה חובקת עולם המתרחשת מזה עשרות שנים. כן דובר על עיוות חקר ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והונאה בהיקף עולמי תוך פגיעה במדענים, בדת, ברגשות, בפוליטיקה ועוד. עוד ציין ב"כ הנאשם, כי המשפט נמשך שבע שנים ומחצה וכי בסופו של יום הורשע הנאשם בעבירות קלות יחסית לעומת אלה שבהן הואשם בתחילה.